מאחורי כל ביקורת מסתתר רצון שלנו
בכל פעם שאנו שמים לב שיש לנו ביקורת כלפי אדם מסויים, עלינו לשאול את עצמנו שאלה פשוטה: "איזה רצון שלנו אנו לא מביאים לידי ביטוי מול אותו אדם"?
מעגל הביקורתיות
כשאנו מעבירים ביקורת על אנשים או מתחילים לחשוב בצורה ביקורתית או שלילית כלפי אדם מסויים, זהו סימן, שלמעשה עוזר לנו להבין, שאנו לא מבטאים את הרצון שלנו בפני אותו אדם.
כשאנו לא מתייחסים לסימן הזה, אנו צוברים תסכול בתוכנו, שהולך ומתגבר עם הזמן, ואז כדי לעזור לנו להתמודד עם התחושות הלא נעימות שמצטברות בנו, המוח שלנו מצמיד לתסכול הלא פתור הסבר "הגיוני", ולכן הוא יוצר בנו ביקורתיות. הוא למעשה הופך את האדם העומד מולנו לדמות שאותה אנו מאשימים במצב ו"פותר" בכך לכאורה את הבעיה.
אדם שאנו לא מביעים בפניו את הרצון שלנו בזמן הנכון, יכול פתאום להראות לנו כאדם מעצבן, מציק, שלילי, שתלטן ועוד צורות רבות ומגוונות של ביקורת שהמוח שלנו מלביש על המציאות כדי לתת לתסכול הסבר "הגיוני".
כל עוד נמשיך לא לבטא את הרצון שלנו, נישאר בתוך מעגל הביקורתיות בכל פעם שנהיה בנוכחותו של אותו אדם.
מה ביקורת עושה לנו
ביקורת, בפני עצמה, מוציאה אותנו מאזור ההתפתחות האישית שלנו ומושכת אותנו "החוצה" אל עולמם של אחרים, שם אנו מנסים לשנות אנשים או עסוקים בחשיבה עליהם, ולכן כשמה כן היא, אנו "מבקרים" בעולמם של אחרים, עולם שאנו לא יכולים להבין לעומק ולשנות בו דברים, ולכן בעזרת ביקורת אי אפשר להביא לשינוי אמיתי שיעזור לנו בתהליך האישי שלנו ובמטרה שאותה אנו רוצים להשיג.
אז איך כן אפשר להשתמש בביקורת בצורה טובה?
הכלל שעלינו לזכור הוא: "מאחורי כל ביקורת עומד רצון שלי". בכל פעם שאנו שמים לב שעולה בנו ביקורתיות כלפי אדם מסויים, במקום לפעול כלפי חוץ ו"לבקר" (בעולם של) אחרים, אנו נסתכל כלפי פנים, אל העולם הפנימי שלנו, עולם שאותו אנו יכולים להכיר לעומק על כל מורכבויותיו, נחדד את הרצון שעומד מאחורי הביקורת שלנו ונביע אותו בצורה אישית ומדוייקת: "אני רוצה ש…", "אני מעדיפה ש…", "אני מבקש שתעשה את זה כך…"
כשאנו מביעים את הרצון שלנו בפני מישהו אחר ובצורה מדוייקת, הסיכוי להשפיע, לשנות ולהשיג את המטרות שלנו, גדל כל פעם מחדש, ובכך אנו מאפשרים לעצמנו לעבור תהליך של התפתחות אישית איכותי, מעצים, מלמד ומיטיב איתנו.
תרגול נעים 🙂
