נושא ונשוא
כאב רגשי הוא תוצאה של חוויה לא טובה שעברנו או תוצאה של תהליך לא טוב שעשינו לעצמינו מחוסר תשומת לב. הכאב עצמו הוא חוויה "לא נעימה" והתחושה שלו היא מאוד דומיננטית, עד כדי כך שאנו מתייחסים רוב הזמן לכאב עצמו (שהוא הנשוא) ולא למה שהוא אומר לנו (שהוא הנושא).
שהייה בתוך כאב
אם אושר הוא אנרגיה פיזית עוצמתית המציפה את הגוף כדי ליצור בו תנועה, גם כאב הוא אנרגיה פיזית עוצמתית, אך כדי לתת לו לזרום בגופינו אנו צריכים להאט את הקצב, להרפות, לשהות בתוכו, לסמוך עליו ולתת לו להדריך אותנו איך להתחזק, ולכן כשמו כן הוא, כ–אב (מלשון "אב") המנחה אותנו בקצב איטי ובטוח בשעה שבה אנו צריכים את עזרתו. למעשה שהייה בתוך כאב היא הדרך היחידה להרגיש אושר אמיתי בסופו של דבר. זה לא אומר שאנו צריכים להיות במצב רוח ירוד בכוונה, אלא לתת לכאב את הנוכחות שלו כשהוא מבקש להגיע ולתת לו לעבור באופן ספונטני כשהוא מבקש לחלוף.
איך כאב מנחה אותנו ביום יום
נוכל להבין איך כאב מנחה אותנו באמצעות הבנה של כאב פיזי. ניקח לדוגמא אדם שהולך ברחוב ונוקע את הרגל, הכאב שהוא מרגיש כל כך חזק, האדם תופס את הרגל והדבר היחיד שהוא רוצה זה "שהכאב הזה ייפסק!". אותו אדם על מנת שהכאב בקרסול שלו יחלוף, מאותו רגע יצטרך להסב תשומת לב מלאה לקרסול שלו, ולשנות את ההרגלים שלו עד שהכאב יחלוף. הוא ישים פחות משקל על אותה הרגל, יאט את קצב ההליכה שלו, יצא יותר מוקדם לתחנת האוטובוס כי עכשיו הוא צריך עוד כמה דקות הליכה כדי להגיע אליה, יקח יותר הפסקות כדי להרים את הרגל ולהזרים את הדם וכדומה. האדם בעצם שוהה בתוך הכאב, עד שהגוף שלו מאפשר לו לחזור לקצב החיים שהוא רגיל אליו מחדש.
ומה היה קורה אם אותו אדם לא היה נוקע את הרגל, אלא היה מרגיש כאב מטריד אך עמום. ברוב המקרים תשומת הלב של אותו אדם לא הייתה מופנית באותה עוצמה לקרסול שלו, וסביר להניח שהיה סוחב את הכאב זמן רב, או מחמיר אותו עם הזמן, עד שהוא לא היה יכול להתעלם ממנו יותר. למעשה, שהייה בתוך כאב פיזי, היא הדרך היחידה שלנו להגיע לבריאות – "אושר פיזי".
מעבר בין מימדי ההווה
כאב רגשי, מתנהג בדיוק באותה הצורה כמו כאב פיזי. כשהוא חד ועוצמתי הוא מכריח אותנו לשנות את אורח החיים שלנו, "מבלי להתחשב" במה שאנחנו רוצים, וכשהוא עמום אנו יכולים בקלות להסית את תשומת הלב שלנו ממנו, אך בעצם הכאב לא באמת נעלם עד שלא נשהה בו ונעבור תהליך של החלמה ממנו.
כאן בדיוק מתרחשת ההמרה של כאב מהמימד הרגשי אל המימד הגופני שלנו. כאבים רגשיים כמו עצב, אכזבה וכדומה, שאנו לא שוהים בהם, מדחיקים או עוצרים אותם, עוברים מההווה הפנימי שלנו (רגשות ומחשבות) אל ההווה הגופני שלנו, ובאים לידי ביטוי ככאבים פיזיים בשרירים, מפרקים, כאבי ראש ועוד….
עבודה בתוך כאב
להחלמה מכאב רגשי אפשר לגשת דרך שלושת מימדי ההווה, בדרכים רבות המצריכות תרגול חוזר ונשנה. לדוגמא: שינוי של ההווה החיצוני שלנו יכול להיות יציאה לחופשה, טיול בטבע או סיבוב בפארק. עבודה עם ההווה הגופני יכולה להיות: מנוחה פיזית, הפסקה של נשימות ארוכות, תרגילי הרפיה וגמישות לשרירים, ללכת למסאז' או דיקור. עבודה בהווה הפנימי יכולה להיות: עבודה תודעתית על היכולת שלי להיות יותר רגוע בתוך כאב, לתרגל דמיון מודרך, הפניית תשומת לב וריכוז באזור כואב או מכווץ בגוף, כתיבת יומן ועוד.
חשוב שנזכור, כאב הוא לא רק תחושה אלא שיח של הגוף איתנו, שמנסה לומר לנו שאנו צריכים להוריד את הקצב, להפנות תשומת לב להרגלים שלנו ולשנות אותם, כך שנוכל לעזור לו להחלים ולחלוף.
עבודה נעימה.
