בבקשה לא לחצות את הגבול
כעס במובנים רבים הוא מילה מגונה. זוהי תכונה שאנו מחונכים למתן אותה, לא להיסחף אליה, לעצור אותה ועוד, אך התוצאה של עצירת כעס יוצרת צבירה שלו, ובסופו של דבר הוא יוצא החוצה ומשפיע על ההתנהלות שלנו. בהווה הרגשי שלנו כעס יבוא לידי ביטוי בחוסר סבלנות או הרמת קול פתאומית ולאו דווקא כלפי האדם שעליו אנו כועסים. בהווה הגופני כעס יבוא לידי ביטוי בכאבים בגוף, כיווץ הסרעפת, סימני אדמומיות על העור באזור הפנים (סבוריאה) ועוד.
כעס בהווה הגופני שלנו
כעס הוא אנגריה שאומרת לנו להפסיק משהו שחוצה את הגבולות שלנו, אותם גבולות ששומרים עלינו. בשונה מפחד, שהיא אנרגיה "השואבת פנימה", כעס הוא כוח עוצמתי ומתפרץ מפנים והחוצה. כעס מעלה בנו את הדם אל העור, הידיים, הראש והפנים. לדוגמא, בזמן שאנו כועסים הפנים שלנו הופכות להיות אדומות וחום הגוף שלנו עולה, לא סתם אנו משתמשים בביטויים כמו "אני מתפוצץ מכעס" או "הדם עלה לו לראש".
במקרים רבים בתהליך האישי שלי, שמתי לב שבשעת כעס בית החזה והזרועות שלי מתנפחים, כפות הידיים שלי מתכווצות ועולה בי זרם של אנרגיה לכיוון הראש. לאט לאט למדתי שזהו סימן שאני צריך לעשות פעולה, שתפסיק או תעצור משהו שמכעיס אותי.
מה עושה לנו כעס
בגלל האופי המתפרץ של כעס בגוף, כשאנחנו כועסים אנחנו מאבדים את היכולת שלנו להשפיע בצורה טובה על אנשים, אנחנו בעצם נותנים פורקן לפרץ של אנרגיה שגואה בנו, מבלי יכולת לנתב אותו למקום מועיל. בקצה השני, יש אנשים רבים שפשוט עוצרים את הכעס, העוצמה שלו מבהילה אותם, מפני שהם לא יודעים איך לבטא אותה, ולכן הם מנסים להימנע מעימות. בשני המקרים כעס מוביל לחוסר תקשורת, חוסר תקשורת מוביל להתבצרות, לריחוק, למלחמות אגו, ובסופו של דבר הוא אינו מוביל אותנו לידי פיתרון. אז איך אפשר בכל זאת, כן לכעוס ועדין להפוך כעס לכלי אמיתי להתפתחות אישית?
לתת לכעס משמעות
את הכלים המועילים ביותר לגבי כעס למדתי משני מורים שלי, שמגיעים משני עולמות שונים לחלוטין. כלי אחד הוא להיות גאה ברגשות שלי, כן גם בכעס שלי, לתת להם מקום של כבוד ולחקור אותם, כי כל רגש מספר לי משהו. הכלי השני שלמדתי, ורק אחרי שנתתי לכעס מקום של כבוד יכולתי לעבוד איתו, הוא לתת לכעס לעלות לי לראש ולגאות בגוף, ממש להרגיש את הגוף שלי מתנפח ומתחמם ולהיות מאוד מודע לכך שאני כועס כרגע, אבל אז מבקום לתת לכעס לצאת בהתפרצות, לנצל את כל האנרגיה שמציפה אותי כדי לבטא את מה שיש לי להגיד עם הרבה רגש, בעצם להפוך את הכעס מאנרגיה מתפרצת, לביטוי מדוייק ועוצמתי של הרגשות שעומדים מאחוריו.
לבטא את הכעס יחד עם רגש
וזו הנוסחה העוצמתית ביותר לביטוי של כעס. אנחנו צריכים לכעוס וזה אפילו בריא מאוד, אך במקום לגעור ולאבד עשתונות, ניתן לכעס להציף אותנו, נביא את תשומת הלב שלנו לפרטים המדוייקים של מה שקרה באותו רגע, נבין בדיוק למה אנחנו כועסים ונשתמש בכל האנרגיה שממלאת אותנו כדי לבטא מה שאנחנו מרגישים. ואם אמרנו שכעס בונה חומות בין אנשים, ביטוי של רגש אישי ממיס אותן.
כשאנו מביעים רגש מדוייק בפני מישהו אנו מעוררים אצלו רגש כלפינו, אפילו באדם המרוחק ביותר, ובעצם כך אנו יוצרים קִרְבָה. הבעת רגש מדויק עוזרת לאדם שמולינו להבין בצורה ברורה מה הפעולה שהוא עושה שפוגעת בנו. אנו נותנים לו כלי להבנה מה הוא צריך לשנות, וכשאנו מביעים רגש בעוצמה, היכולת שלנו להשפיע וליצור שינוי אמיתי היא עצומה, גם אם זה לוקח לנו לפעמים שבוע שלם להבין למה אנחנו כועסים.
תרגול נעים.
